שיח סוד - נחמה שטרן

רקע היסטורי של הסנוזלן
חדר ה"סנוזלן" הינו חדר לגרייה רב חושית מבוקרת.
חדר ה"סנוזלן" הראשון הוקם ב-1974 ע"י הולנדי בשם אד ורהויל.

משמעות המושג "סנוזלן"
המילה סנוזלן הינה שילוב של 2 מילים בהולנדית
1.   סנופלן-לרחרח.
2.   דוזלן-לנמנם, להירגע.

גישת הסנוזלן
גרייה רב חושית מבוקרת הנשענת על שני עקרונות מרכזים:
התאמת הסביבה- הגירוים נמצאים בחדר הסנוזלן מותאמים באופן אישי לצרכים של כל מטופל מבחינת סוג הגירוי, עוצמת הגירוי ומשך הגירוי.
גישה מאפשרת-גישה המעודדת יוזמה, ביטוי עצמי וצמיחה אישית של המטופל.
הוא שותף לקביעת סוג הגירוי, משך הגירוי וקצבו בהתאם למטרות הטפול.

מידע נוסף:
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________.

יתרונות הגריה הרב-חושית בטיפול:
   מפחיתה היפראקטיביות ותוקפנות.
   מעודדת פסיביות לפעילות.
   מפחיתה התנהגות סטראוטיפית.
   משפרת שווי משקל ותנועה.
   משפרת קשב וריכוז שמשפרת קוגניציה.
   מעודדת אמון.
   מסיחה את הדעת מכאב.
   מגבירה התנהגות הסתגלותית.
   משפרת תקשורת.
   מפחיתה טונוס בשרירים.

למי מיועד הטיפול ?
תינוקות, ילדים ובוגרים עם לקויות:
   פיגור שכלי, A.D.H.D, P.D.D, C.P. ועוד.
   פגועי ראש.
   ילדים ואנשים הסובלים מכאבים.
   חולי אלצהיימר ודמנסיה.
   אנשים עם מחלות נפש ועוד.
מידע נוסף:
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________.

המטפל המאפשר
למטפל תפקיד ייחודי בטיפול, הוא מאפשר לאדם לבטא את עצמו בסביבה מנוטרלת ממתחים ומתסכולים, לבחור ולשלוט בפעילות.
גישת המטפל:

   טיפל ללא "דרישות"
   חוסר שיפוטיות
   התמקדות בכאן ועכשיו.
   גישה חיובית
   היענות מידית
   שיקוף
   נינוחות
   מציאת הערוץ המשמעותי

יתרונות הטיפול עבור המטפל:
   מפחית מתח ותסכול
   מגביר ערנות לסביבה הפיזית.
   הכרת המטופל בסביבה טיפולית נוספת.

מידע נוסף:
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________.

חדר הסנוזלן
חדר הסנוזלן מורכב משני חלקים:
1.   מבואה/ חדר מעבר - חדר חושך.
2.   חדר לבן-
   סביבה מעבדתית.
   גירוי רב חושי: גירוי טקטילי., גירוי עמוק.

אווירת החדר:

   אווירה רגועה.
   נוחות פיזית
   תאורה
   מוזיקה
   התייחסות המטפל.
   תחושת מוגנת ובטחון.
   פעילות ללא כשלון
   טמפרטורה מותאמת.

המטופל: קובע את הקצב וזמן השהיה, ואת סוג הפעילות.

אביזרים:
   מקרן עם שקופיות
   טייפ
   מנורות ספוט
   עמוד בועות
   קירות לבנים, מזרונים.
   ציוד רוטט
   מיטת מים
מידע נוסף:
_________________________________________________________________________________________________________.

הגרייה הרב חושית
גרייה חזותית-
מחקר ע"י PHLEPS (1981) הבודק חילוף חומרים במוח מצביע, כי ככל שהגירויים החזרתיים מורכבים יותר, יותר אזורים במוח פועלים.

גרייה אודיטורית-
מספקת מידע אודות קולות מהסביבה.
מוזיקה שקטה לפי קצב פעימות הלב.

גרייה באמצעות ריח-
   מספקת מידע אודות סוגי הריח.
   הריח מעורר תאי זיכרון.

גרייה באמצעות מגע-
נמצאת בעור ומספקת מידע אודות הסביבה ואודות איכות חפצים (מגע, לחץ, מרקם, חום, קור, כאב)
המטרה בסנוזלן היא להרגיע או לעורר את המטופל.

אמצעי רגיעה:
   שכיבה מתחת לפוך.
   רטט.
   עיסוי.
   חיבוק.
   הברשה.

אמצעי עוררות:
תיפוף באצבעות על חלקי הגוף.

חשוב:
   יש להשתמש במגע באופן זהיר.
   באופן צפוי
   תנועות מדויקות ולא קופצניות.

גרייה ויסטובולית-
מספקת מידע אודות מקום הגוף בחלל ומשפיע על:
   טונוס שרירים
   תגובות שיווי משקל
   מיומנות חזותיות
   קורדנציה ביליטרלית
   דבור

אמצעי רגיעה:
   תנועות איטיות
   נדנוד
   נדנוד על גבי מיטת המים.
   כדור טיפולי

אמצעי עוררות:
   תנועות חזקות, מהירות
   מיטת מים
   קפיצות
רגישות יתר תחושתית
רגישות יתר מופיעה:
   חזותית  תאורה
   טקטילית מגע
   שמיעתית קולות או צלילים
הביטוי:
   קשיי ריכוז
   אי רגיעות
   קשיים בלמידה
   הסתגרות

אסטרטגיות טבעיות להפחתת הגירוי:

   נדנוד
   זמזום
   נפנופים
   אחיזה של חפץ מוכר.

   התאמת סביבה הכוללת גרויים תחושתיים מבוקרים.

גישת המטפל:
שמיעתי   חזותי   טקטילי
   לדבר באופן רגוע, שקט
   משפטים קצרים
   הפחתת רעש מהסביבה
   הפחתת מימיקת הפנים
   אטמי אוזניים      הפחתת כמות האור
   אור טבע
   תנועות המשפט איטיות וממוקדות
   בדיקת צבעי אור המשפיעים על הרוגע.      לגעת באדם בצורה איטית
   לגעת באופן צפוי
   מגע עמוק רגוע
   נדנוד עקבי, רגוע, קצבי.
   ביגוד תואם.

הגדרת מושגי בסיס הקשורים לאינטגרציה בין חושית
(מבוסס על הספר ילד מה צריך/ ג'רי האן מרקוביץ)

•   אינטגרציה בין חושית (סנסורית)- ארגון גירויים תחושתיים לצורך שימוש בהם. באינטגרציה בין חושית, חלקים רבים של מערכת העצבים פועלים יחד, כדי שהאדם יוכל לפעול באופן הדדי עם סביבתו.

•   דחף פנימי- רצון מולד (סקרנות, מוטיבציה) הקיים אצל כל ילד להתנסות ולחוות. דחף זה צריך לשרת את הילד ולהביאו למוכנות לתגובות הסתגלותיות, כלומר לפיתוח אינטגרציה בין חושית.

•   התנהגות הסתגלותית- התנהגות, למידה או תפקוד המתאים לדרישה מסוימת של הסביבה. תגובה כזאת דורשת אינטגרציה בין חושית.

•   וויסות- שמירה עצמית של המוח על פעילותו. איזון בין עידוד ודיכוי של מסרים עצביים. הוויסות חיוני כדי ליצור תגובות הסתגלותיות.

•   טיפול באינטגרציה בין חושית- טיפול המערב גרייה תחושתית לפי הצרכים הנוירולוגיים של הילד. בדרך כלל בטיפול כזה מעורבות תנועות גופניות הכוללות שימוש בכל חלקי הגוף המעניקים גירויי מגע, גירויי שיווי משקל, וגירויי תנועה. מטרת הטיפול היא, לשפר את הדרך שבה המוח מעבד ומארגן תחושות לשימוש בתנועה, בהתנהגות ובלמידה.

•   תחושה עמוקה- מערכת התחושה המוסרת מידע למוח מהשרירים, המפרקים והגידים. היא מודיעה למוח מתי וכיצד השרירים מתכווצים או נמתחים ומתי המפרקים מתיישרים או מתכופפים. מידע זה מאפשר למוח לדעת היכן נמצאים חלקי הגוף וכיצד הם נעים.

•   תכנון תנועה- היכולת הנלמדת לתכנן, לארגן, ולבצע רצף של פעולות מוטוריות חדשות, כדי להפכן למיומנויות שמתבצעות בצורה יעילה.

•   ליקוי בתכנון תנועה (דיספרקסיה התפתחותית)- תופעה בה האדם מתקשה לתכנן, לארגן ולבצע רצף של פעולות מוטוריות חדשות. הקושי העיקרי נמצא בשלב של תכנון הפעולה. במצב כזה, משימה חדשה שנלמדת (אחרי תרגול ומאמץ רב) מבוצעת במיומנות סבירה.

•   מערכת שיווי המשקל (המערכת הווסטיבולרית)- המערכת התחושתית המגיבה לתנוחות הראש והגוף באשר לכח המשיכה ולתנועה מהירה או איטית. ליקוי במערכת הזאת יכול להשפיע בדרכים שונות על תפקודו של הגוף, על תהליכים לימודיים ועל התנהגות הילד.

•   מתח שרירים (טונוס)- מתח של שרירי הגוף הנדרש כדי לבצע פעולה בצורה תקינה. מתח שרירים מוגבר גורם לקשיחות השרירים, ומתח שרירים נמוך גורם לרפיון השרירים.

•   קולטנים (רצפטורים)- קבוצות תאים הרגישים לכל סוג של תחושה. תאים אלה מתרגמים את התחושות לדחפים חשמליים ושולחים אותם למוח או לעמוד השדרה.

Published in גישות ושיטות

Tagged under

קרא עוד

ראשון, 10 מאי 2015 10:04

שילוב מטרות תקשורתיות בסנוזלן

אגף קלינאות תקשורת בשיח סוד
בראשות אפרת מלמד- קלינאית ראשית

בדפים הבאים מצורף מידע וכלים מעשיים לשילוב מטרות תקשורתיות בסנוזלן.

לפני קריאת החומר כדאי מאוד להפנים את ההבנות הבאות שהן מהוות בסיס לטיפול טוב:

1.   חשוב מאוד ליצור את הקשר והזרימה בין המטפל והמטופל, לבסס אמון הדדי ותחושת ביטחון. רק כשנוצר בסיס זה ניתן להמשיך להטמעת מטרות טיפול ספציפיות.

2.   גם מטרות הטיפול הלימודיות- עליהן להתבצע תוך כדי משחק ואינטראקציה.

3.   במהלך הטיפול יש לשלב הרבה שיקוף למטופל.

4.   תמיד נשתמש תחילה באביזרי הסנוזלן. רק בשלב שני נפנה להכניס ולהשתמש באביזרים נוספים.

הצלחה רבה!

שילוב מטרות תקשורתיות בסנוזלן
ליקטה וערכה: טובה אגאי – קלינאית תקשורת

מבוא
לכל ילד וחניך בחינוך המיוחד ישנה תוכנית לימודים אישית (- תל"א) הכוללת את מטרות הטיפול בתחומים שונים ומתארת את מוקדי הכוח של הילד, מיומנויות בהן הוא מצליח.
חשוב מאוד לפני בניית תוכנית טיפול בסנוזלן להכיר את המטופל, לדעת למה ניתן לצפות ממנו בתחום השפתי, המוטורי, הקוגניטיבי וכו'.
אספו אינפורמציה, קראו דוחות, הכירו היטב את המטופל – וכך הטיפול יהיה יעיל בהרבה.

מתי ניתן לשלב מטרות תקשורתיות בסנוזלן?
את ה'תקשורת' מתחילים מהרגע בו אנו פוגשים את המטופל. יש לגשת אל המטופל, לרדת ל'גובה העיניים' שלו, ולומר לו לאן אנו הולכים. (אם צריך- נשתמש בעזרי תקשורת: תמונה, סמל, שפת סימנים). לתרגול יוזמה תקשורתית ומילוי הוראות – נשלח אותו אל המורה להודיע לה שהוא הולך. ("לך לומר למורה שאתה בא איתי לסנוזלן").
גם את הדרך לסנוזלן ניתן כבר לנצל לשיפור מיומנויות. אם זה בהכנה רגשית ("אני ואתה הולכים לסנוזלן. יהיה לנו כיף"), אם בשיפור מיומנויות שפתיות והעשרת אוצר מילים ("אנחנו יורדים במדרגות"), או בעידוד קוליות – הפקת קולות (זמזום שיר של הברות).
גם בשלב הורדת הנעלים במבואה ניתן למצות מס' מטרות. כמו: הבנת הוראות, יצירת הדדיות ("תעזור לי להוריד נעליים).
באופן כללי כל זמן שאני עם המטופל – צריך לשאוף לנתיבי תקשורת ולמידה, עד שנפרדים בכיתה. כמובן שהכל באווירה נעימה, משחררת ובלתי דורשת ולוחצת.

אלו מטרות טיפול מתחום התקשורת ניתן לשלב בסנוזלן?
באופן כללי, כמעט כל המטרות שנקבעו עבור הילד בתל"א יכולות להשתלב גם בסנוזלן. כדאי להתייעץ עם צוות המרפאות והמורה לשילוב מטרות ספציפיות בסנוזלן.
להלן תחומים אותם ניתן לשלב בסנוזלן: (ובהמשך מספר רעיונות ודוגמאות פרקטיות ליישומן)
-   יצירת קשר עין.
-   יצירת קשר.
-   קוליות
-   תקשורת תומכת וחליפית – הכוללת: סריקה חזותית, בחירה, הושטת כרטיס אל המטפל, או חיקוי ושימוש בשפת סימנים.
-   משחק סימבולי ושימוש פונקציונאלי בחפצים.
-   יוזמה תקשורתית
-   מודעות עצמית והכרת אברי גוף, אברי פנים וחושים.
-   שפה – תחביר, אוצר מילים, מורפולוגיה וכדו'.
-   מושגי יסוד – צבעים, כיוונים וצדדים ועוד.
-   מיומנויות מיון.
-   הבנה – הבנת הוראות, הבנת רצף.

לאחר שקובעים את מטרות הטיפול, מומלץ להכין את החדר עבור הטיפול, לארגן אביזרים נחוצים מבעוד מועד ולהרחיק אביזרים העלולים להפריע ולהסיח.

והכי חשוב...
להיות קשובים אל המטופל ו"לקרוא" אותו כל הזמן. האם הוא נהנה? האם ניתן להפיק ממנו עוד מעט מאמץ או שיש להרפות ולהניח לו.
כאשר המטופל מביע את רצונו יש לכבד זאת עד כמה שניתן. אם אי אפשר לתת לו את מבוקשו, תנו לו לדעת שהבנתם את רצונו והסבירו מדוע לא ניתן לאפשר זאת כעת (אולי במועד מאוחר יותר).

דוגמאות לשילוב המטרות בסנוזלן
קשר עין
-   משחק 'קוקו' בסיבים האופטיים, באמצעות מטפחת, בעמוד הבועות.
-   משחק מול המראה.
-   מריחת קרם על הפנים.
-   החזקת חפצים שהמטופל רוצה קרוב לעיניים של המטפל.
-   עצירה פתאומית של פעילות המסבה עונג (שיר, תחושה עמוקה, דגדוג, נדנוד) והמשכתו בכל פעם שנוצר קשר עין, אפילו אם הוא מקרי ולא מכוון.
-   רעיונות נוספים:
____________________________________________________________________________________________________________________.

יצירת קשר
-   כאשר רוצים שהמטופל יבחין במטפל, מומלץ להפחית את הגירויים, כך שהמטפל יהיה הדבר האטרקטיבי בחדר. לדוגמא: להחשיך את כל החדר מלבד הסיבים האופטיים והמטפל משחק שם.
-   כדאי למשוך את תשומת לב המטופל (ע"י שירה, משחק) אך לא לגשת קרוב מידי. אלא לתת למטופל לגשת בעצמו למטפל לאט לאט. יש לחזק כל צעד של קרבה שכן זהו התחלה של יוזמה תקשורתית. חיזוק יכול להוות כל דבר המחמם את הלב – ליטוף, חיוך מאיר פנים, מילה טובה.
-   רק כאשר נוצר קשר ראשוני בין המטפל למטופל – אז ניתן לדרוש הדדיות. אפילו מבט או יצירת קשר עין רגעי יכול להתפרש כ: "תמשיך/י, זה נעים".
-   ניתן למשוך את תשומת לב המטופל ע"י חיקוי תנועה שהוא עושה, או ע"י התנהגות 'מצחיקה'.
-   רעיונות נוספים:
______________________________________________________________________________________________________________________.

קוליות
הסנוזלן הוא מקום אידיאלי לעידוד הפקה קולית. ניתן להיעזר באביזרי הסנוזלן או אפילו רק ביתרונות האקוסטיים של החדר:
-   המיקרופון: מחשיכים את החדר ומאירים אותו באמצעות הקול המופק מן המיקרופון.
-   המראה: חיקוי תנועות הפה והלשון וחיקוי קול.
-   חיקוי הצלילים שבמזרן הצלילים.
-   בישיבה מכורבלת / נדנוד מרגיע/ לחיצות/ דגדוג/ או כל מגע אחר בליווי הפקה קולית לקצב התנועה. מפסיקים את התנועה וממתינים להפקה קולית המהווה 'בקשה'.
-   עידוד מלל בכל מצב בהקשר לחפץ או לפעילות שעוסקים בו (כ כ כ דור!!!)
-   בכל פעם שמופק קול באופן ספונטאני – הפנו את תשומת לב המטופל לכך, חזרו אחריו ושבחו אותו על כך.
-   דווקא כאשר הגוף רגוע והשרירים רפויים, אז מופק הקול ביתר קלות, לכן אפשר לעבוד על קוליות בכל מנח שהוא.
-   רעיונות נוספים:
______________________________________________________________________________________________________________________.

הזדמנויות לשימוש בתת"ח
חשוב שבסנוזלן יהיו תמונות של כל האביזרים בחדר. חשוב שיהיו גם סמלים עם המילים הבסיסיות של עוד, די וכו'. על המטפל/ת להכיר את שפת הסימנים לפחות ברמה הבסיסית.
-   בחירת פעילות או חפץ באמצעות תמונות / סמלים. (יש לברר באיזו רמת בחירה נמצא המטופל. תמונה? סמל? כמה? האם מצביע / לוקח/ או בוחר ע"י מבט? האם מתקשה בחציית קו אמצע, בתיאום עין יד? האם זקוק לזמן למידה של כל סמל / תמונה בנפרד?) יש להתאים את הדרישות עפ"י יכולותיו כדי שלא יווצר תסכול.
-   שימוש בסימנים: עוד – די, כן – לא.
-   בחירת שיר.
-   בחירת אביזר תחושתי (מברשת, רטט, קרם).
-   אפשר להתחיל ולסיים בג'סטות: שלום, גמרנו, הולכים, שמח/ה לראות אותך.
-   כל הלמידה ה"אקדמית" בסנוזלן צריכה להיעשות בליווי סמלים כאשר רמת הילד מתאימה לכך.
-   רעיונות נוספים:
______________________________________________________________________________________________________________________.

משחק סימבולי ושימוש פונקציונאלי בחפצים
ניתן להכניס לחדר בובה עם מספר חפצים ופשוט לשחק. להדגים משחק. אפשר לתת לבובה לחוות את הסנוזלן: להקפיץ אותה על הכדור וכו'. אפשר גם לשלב פן רגשי ושיקוף. לדוגמא: הבובה עצובה כי... הבובה תשמח אם...

עידוד יוזמה ותקשורת
הנוסחה להשגת יוזמה תקשורתית היא: גירוי משמעותי עבור הילד (משהו שהוא מאוד רוצה)+ היכולת הבלעדית של המטפל לתת לו אותו + נתינת כלי שדרכו ניתן יהיה לבקש. לדוגמא: הילד מאוד רוצה את כלי נגינה אך הוא ניתן להשגה רק ע"י המטפל. ולכן המטופל יהיה חייב לעבור דרך המטפל (במהלך תקשורתי) על מנת להגיע אל המטרה. מכשיר פלט קולי / סמלבמקום נגיש / יכולת מילולית יהוו את הכלי דרכו הוא יבקש ויצור תקשורת. בדר"כ יש צורך בתרגול אקט שכזה. גם אם הילד מדבר – יש לתרגל את הבקשה המילולית.
כל שימוש בתת"ח זהו צעד לקראת תקשורת ספונטאנית. כאשר המטופל משיג את מטרתו ע"י השימוש בתת"ח – מרחיבים את האפשרויות עבורו.

למידה
-   הכרת האיברים – ע"י תחושה בחלקי הגוף השונים, ע"י שיר האיברים, כיסוי חלקים במטפחת / בסיבים (כיסוי יד / רגל / פנים וכו') .
-   הכרת חמשת החושים – הכרת החושים והתאמתם לאיברים המתאימים. (בושם – אף, מוזיקה- אוזניים) אפשר לצרף כרטיס להתאמה, או לשלב משחק מיון לסלסלאות.
-   מושגי יסוד – ניתן להמחיש הרבה מושגי יסוד בסנוזלן כמו: אור/ חושך, גדול/ קטן, רועש/ שקט, קר/ חם, הרבה/ מעט/ אחד ועוד ועוד.
-   רצף – אפשר לבנות רצף של מס' פעילויות על פיו נעבוד בסנוזלן. (בהתאם לבחירת המטופל). כשמסיימים פעילות – נוריד את הכרטיס המתאים מן הלוח. בסיום הטיפול נערוך כעין 'חזרה' על רצף הטיפול, תוך שילוב מושגים של ראשון ואחרון. למטפלים חרוצים: ניתן להכין רצף צילומים של הילד: יורד במדרגות, מוריד נעלים, משחק בסנוזלן וכו'. הילד יסדר את התמונות עפ"י רצף הגיוני, ואם הוא מילולי- גם יתאר כל תמונה.
-   הבנת הוראות – ניתן לקבוע מספר הוראות מטרה ולחזור עליהם מידי טיפול. במצב כזה קל יהיה לראות מתי ההוראה נקלטה ('האסימון ירד') ומתחילה הבנת ההוראה. דוגמא לכך: 'לפתוח את הדלת' או רק 'לפתוח' ובכל פעם לפתוח משהו אחר.
-   מטרות לימודיות נוספות:
______________________________________________________________________________________________________________________.

לסיכום
הסנוזלן מהווה מקום הזדמנויות בלתי פוסקות ליצירת תקשורת. צריך לעיתים לחפש אחר ההזדמנויות הללו ולהיות מעט יצירתיים.
יישר כוח לכל העוסקים במלאכת הקודש – במלאכים הקטנים של שיח סוד והצלחה רבה לכולם!

Published in גישות ושיטות

Tagged under

קרא עוד

ראשון, 10 מאי 2015 10:03

גרייה תחושתית בסנוזלן

מאת: מרים חן – מרפאה בעיסוק ראשית בשיח סוד

הוראות כלליות למתן גרייה תחושתית:

•   יש לבקש רשות או לחילופין להודיע על מתן תחושה לילד לפני יצירת המגע. רצוי ליצור קשר עין ולקבל הסכמה.
•   עלינו להיות קשובים לילד- לשים לב איזה סוג מגע נעים לו ולהתייחס לתגובותיו.
•   על המגע להיות תמידי ומתמשך – להקפיד לא לנתק מגע באופן פתאומי, יש חשיבות להמשכיות התנועה.
•   לעבוד תמיד באופן סימטרי ולאזן את הגוף.
•   תמיד נתחיל עם מתן מגע עמוק, שפירושו: מגע עם מעט לחץ, מתמשך ויציב.
•   נשים לב לטון הדיבור בזמן מתן הגרייה התחושתית.

   חשוב לשים לב לכך שתחושה משנה מצבי עוררות. מתן גרייה תחושתית עשוי להרגיע ולהפחית מצב עוררות או לחילופין להפעיל ולהעלות מצב עוררות. ההשפעה תלויה באופן השימוש, בעוצמה ובקצב.

   במקרה של בעיה או חוסר וודאות לגבי תחושה מתאימה – יש להתייעץ עם צוות ריפוי בעיסוק שמכיר את הילד.

רעיונות לפעילות תחושתית:

גרייה טקטילית -
•   מגע, עיסוי, חיבוק, מריחת קרם וקצף.
•   מעבר על אברי גוף באמצעות בדים מגוונים בטקסטורות שונות. (כמו: פרווה, קטיפה וכדו'.)
•   שכיבה מתחת לפוף. (- לחץ עמוק)
•   תיפוף אצבעות על חלקי גוף שונים.

גרייה וסטיבולרית –
•   נדנוד על כדור טיפול. נדנוד איטי – מביא לרגיעה. נדנוד מהיר וחזק – מעורר.
•   נדנוד בערסל.
•   גלגולים על מזרון.
•      עבודה על מזרן מים – תגובות שיווי משקל.

גרייה פרופריוצפטיבית –
•   גלגולים בתוך שמיכה – ניתן לגלגל כדור טיפולי על הילד בו זמנית.
•   ישיבה על כדור טיפולי ('הקפצות').
•   נשיאת משקל על הידיים (לדוג': בשכיבה על כדור הידיים מושטות קדימה).
•   הליכת מריצה.