נחמה שטרן
אמא של רחלי
"אני לא חושבת שהצלחתי לתאר את התחושה הפנימית העצומה שנתתן לי היום. הרבה כוח! הרבה שמחה! וכמובן השבח וההודיה לה' יתברך שביתי בידיים שלכם."
בני בן השלש וחצי נוטה להכניס לפיו כמעט כל דבר
בני בן שנתיים וחמשה חודשים ילד שמח ופעיל...
עידן אבוהב, עו"ד
"קשה לי להעביר במכתב את התחושות הטובות שליוו את מרשי, שנתקע במרכז, בשל הידיעה שבנו מטופל כראוי."
אמא- סומכים עליך!
מחזירים את האמון ביכולת האימהית
מאת: שרית סלע – עובדת סוציאלית ומנחת הורים.
מי חושבת שקל להיות אמא? מדוע אנחנו כאימהות נדרשות היום לספרי הדרכה, ליעוץ ולחוגי הורים? בעבר הסבתות שלנו גידלו וטיפלו לבד ע"פ מיטב הבנתם וההדרכה שקיבלו מהוריהם ולמען האמת נראה כי ההורים שלנו דווקא יצאו בסדר...
בדורות האחרונים נראה כי משהו התרופף בתחושת האימהות ובביטחון העצמי שלנו באינטואיציה הורית. אז מה באמת קרה שהביא אותנו לתחושת חוסר הביטחון הזה ולחוסר האמון שלנו ביכולותינו? פשוט מאוד: המודרניזציה.
השפעת סגנון החיים על תחום ההורות
ההתפתחות הטכנולוגית וסגנון החיים הקרייריסטי יצרו מצבים של גידול ילדים בשלט רחוק. תופעה זו חייבה התייחסות של אנשי מקצוע לתופעות חינוכיות וחסרים שנובעים מסגנון החיים. כך קמו אנשי מקצוע ונהגו גישות טיפוליות לרוב שמסבירים לנו מהי אמא "טובה". נוצרו לכאורה כללים ברורים: אם תהיי עם הילדים מספיק זמן אחה"צ ותקחי אותם בכל יום לגינה - את אמא טובה. אם בכל ערב תספרי להם סיפור - את נפלאה. ואם גם תעניקי לכל ילד זמן איכות איתך לבד מידי שבוע את ממש האמא המושלמת. האמנם? אני מאמינה בנחיצות הנחיית הורים ובגישות מכוונות ומועילות, חשיבותן רבה ויש בהם הענקת כלים טובים ומכוונים. אך דווקא בשל ריבוין – חשוב להחזיר את הביטחון לאינטואיציה ההורית הבסיסית והטבעית.
האימהות בדור שלנו נהפכה למושג תלוי בזמן ובכמות. כמה שיחקתי/ לקחתי/ עשיתי למען הילד. וזה בדיוק הבור אליו מתנקזות כל נקיפות המצפון המפורסמות שלנו. תמיד אני עלולה לחשוב שהייתי יכולה לעשות עוד ואולי בגלל שלא עשיתי מספיק -הילד שלי מרגיש מוזנח, עם חסך רגשי ולא מתקדם כראוי... אנחנו כל הזמן תוהים מה לא עשינו מספיק. אמא מרגישה לא טובה כשהיא לא עומדת בקריטריונים וכדי למנוע את תחושת הכישלון שלה ולהתמודד עם ייסורי המצפון היא מנסה לפצות את הילד. כך נוצרת אימהות שמבוססת על קניית בגדים ומשחקים ומטרתה להעניק לילד (ולאם!) הרגשה שאמו מסורה וטובה כלפיו. האם אכן זה מה שקובע את היותי אמא?
חשוב להשיב את הפרופורציות הנכונות ולהחזיר לאמהות את האמון בעצמן. שמעתי סיפור על משפחה שילדיהם היו מגיעים באופן קבוע לביה"ס עם ביגוד מלוכלך וללא הציוד הנדרש. לאחר בירור שנעשה עם מכריהם התברר מהשכנה שבכל לילה היא רואה את האור במטבחם דלוק רצוף עד לשעות הבוקר. באחת ההזדמנויות היא שאלה את השכנה מדוע אף פעם האור במטבחה לא כבה וזו השיבה שבעלה חוזר מאוחר מהעבודה אבל אף פעם לא שוכח להביא לה שק תפוזים כדי שהיא תספק לילדיה את כל מה שהם צריכים תזונתית. במשך כל הלילה היא סוחטת את התפוזים על מנת שלילדים תהיה בבוקר כוס מיץ סחוטה מלאה בוויטמינים...
לעיתים נראית לנו מתסכלת העובדה שלא קיבלנו הוראות יצרן מפורטות עם כל ילד שנולד –לפי צרכיו, אופיו, מיקומו המשפחתי ועוד. אבל הרי אצל הקב"ה הכל מכוון. האם אין זה פותח אפשרויות רבות ודרכים שונות לאפשרויות שיש לנו כאימהות? ואולי זה מוכיח לנו ש- - - עצם העובדה שאנחנו אימהות זה מספיק?
אימהות = הקיימות היא המהות!
לאחר שנולד לנו תינוק אנחנו מוצפים ברגשות שונים של שמחה והודיה אך גם של תסכול, עצב ועייפות מרובה. מה גורם לנו בכל זאת להמשיך ולהשקיע בתינוק ולתת לו את כל מבוקשו ואף מעבר? לא רק החובה המוסרית שלנו אלא גם העובדה שאנחנו מאמינות בו שמשהו טוב יצא ממנו בעתיד. שהוא יגדל ויתפתח. האמונה שלנו בו וביכולות שהוא קיבל. לאמא אין צורך להגיד :"כדאי שתדאגי ותאהבי את הילד". הדאגה והאהבה ממילא נמצאות שם מעצם היותנו אימהות שלו. ילד הוא כמו איבר בגוף שלנו -יש לנו אינסטינקט לשמור עליו. באימהות = הקיימות היא המהות! העובדה שאנחנו אימהות של הילד שנולד לנו.
כאשר שאלו את הרב שטיינזלץ כיצד הגיע למקום הנכבד שהוא נמצא בו הוא תלה את כל הצלחתו באמו וסיפר שבכל בוקר היא הייתה נושקת על לחיו ומבקשת ממנו שבאותו יום ישאל בת"ת את השאלה הטובה ביותר. סיפר הרב שטיינזלץ שבכל הדרך לת"ת הוא רק חשב איזו שאלה אני אשאל היום. אימו סמכה עליו והאמינה בו וזה הספיק לו בשביל להצליח ללמוד ולהתקדם!
חשוב לזכור שבכל מקום שאנחנו נמצאות לאורך כל היממה אנחנו אימהות בעצם קיומנו, גם אם איננו נוכחות פיזית. כשאמא לא זמינה לילד או לא ניגשת מיד כשהוא בוכה הוא יכול בדרך אגב ללמוד שהוא קיים גם כשאמא לא לידו. שהוא מסוגל גם לעשות דברים מסוימים לבד.
אמא היא טובה מעצם היותה אמא. גם אם היא לא עושה את כל מה שכתוב בתאוריות ומקיימת את כל גישות אנשי המקצוע. תמיד כמובן אפשר להיות טובים יותר. כמו בכל תחום בחיים. אפשר לקבל כלים נוספים להתמודדות אבל מנקודת מוצא חיובית ומאמינה: אמא היא טובה מעצם היותה אמא. וזו צריכה להיות ההנחה הבסיסית: לכל אמא אינטואיציה הורית טבעית מעולה. ניתן וכדאי להעשיר את מאגר הכלים אך ורק מתוך אימון באינטואיציה הבסיסית.
אם ה' בחר בך להיות האמא של הילד שלך- כנראה את האמא הטובה ביותר שיכולה להיות לו!
טיפים ורעיונות להפעלה ביתית
פעילות חורף מהנה
טיפים ורעיונות להפעלה ביתית
מאת: חני כהן – מרפאה בעיסוק, שרון פרוכטר – פיזיותרפיסטית, שיח סוד
ב"ה החורף הגיע אלינו במיטבו. מרבית הימים אנו ספונים בבית עם הילדים בשל מזג האוויר. אז הנה לכן כמה טיפים ורעיונות להפעלה ביתית נעימה לשעה מלאת הנאה.
פעילויות במרחב:
כל ילד יפיק את מלוא ההנאה מן הפעילויות המוצעות. ובדרך אגב- יחזק את הגוף עם דגש על פלג גוף עליון, שרירי יציבה, התארגנות הגוף במרחב, חיזוק תחושת הגוף (איפה אני מתחיל ואיפה אני נגמר), עבודה ברצף ועוד. ילדים עם סירבול מוטורי או חולשה זקוקים לכך עוד יותר.
הליכת מריצה- מחזק את פלג הגוף העליון – ניתן תוך כדי לדחוף כדור עם הידיים או לאסוף פריטים הפזורים על הרצפה ובכך להוסיף עניין.
יצירת מסלול מכשולים- הילד יחליט מה נכנס למסלול ומה עושים בכל שלב- למשל: לעבור מעל /מתחת לכיסא, לזחול על הרצפה, לקפוץ על שלוש מרצפות ולחזור לתחילת המסלול עקב בצד אגודל.. במסלולים ניתן להכניס סוגים רבים של פעילויות והילד גם עובד על תכנון וזכירה של שלבים ברצף.
"משחק הפסלים"
עם מוסיקה או בלי - הילדים נעים במרחב החדר עד שהמוסיקה פוסקת או עד שההורה עוצר אותם. בעת העצירה הם צריכים להציג תנוחת "פסל" כלשהיא בלי לזוז. הזז - נפסל. אפשר גם לנסות להצחיק אותם או לגרות אותם לזוז...
באולינג ביתי
אוספים בקבוקי שתייה גדולים, מקשטים אותם במדבקות, נצנצים, גואש, סרטים וכל העולה על דמיונכם. ממלאים את הבקבוקים בחצי מהכמות במים עם כף גואש (בצבעים שונים). לוקחים כדור גומי ומתחילים לשחק באולינג מעשה ידינו בכיף ובהנאה.
"בלי ידיים"
אפשר לבדוק מה אפשר להעביר ממקום למקום בלי להשתמש בידיים. רצוי להשתמש בבובות רכות ובצעצועים עמידים במיוחד ולא שבירים. פעילות זו מסייעת להתפתחות התייחסותו של הילד לגופו במרחב, לשיווי המשקל ולתיאום וקואורדינציה.
יצירה:
תאטרון בובות- אנחנו יכולים לשחק בתיאטרון בובות מעשה ידינו. לתפור ביחד בובות, להכין את התיאטרון ואז להציג הצגה לכל המשפחה.
חותמות עלים- אוספים עלים מעצים שונים ובעזרת צבעים יוצרים עימם חותמות. שימוש בצבעים מעל העלים על הנייר מטביע את צורת העלה. אפשר לצייר עץ ולהדביק את העלים. אפשר ליצור עץ מגליל של נייר טואלט ולעשות שימוש בעלים.
משחק בבלונים- שמים קטניות בתוך בלונים במס' צבעים כמו אורז, עדשים ועוד, אח"כ מנפחים את הבלונים ומקשטים אותם במדבקות ו/או לורדים כיד הדמיון. בסיום- משחקים עם הבלונים המרעישים ונהנים!
אלבום קיץ - אוספים את כל התמונות מהקיץ שקדם וכלל בתוכו טיולים משפחתיים משותפים, ביקורים אצל סבא וסבתא , אצל הדודים וסתם תמונות של טבע. ילדים אוהבים לגזור לצייר להדביק ובעיקר להתפעל מהיצירה העצמית שלהם בעזרת ההורים.
מובייל מבצק מלח- יוצרים בצק שהיחס של החומרים בו הוא אחד לאחד כלומר: כוס קמח וכוס מלח. מוסיפים מים ויוצרים בצק רך אבל שלא נדבק לידיים. יוצרים מהבצק אילו צורות שרוצים. בעזרת שיפוד עץ יוצרים חורים. מכניסים לתנור לכ-15 דקות, עד שהצורות מתקשות. לאחר שהצורות מתקשות מוציאים מהתנור ונותנים להן להתקרר. את הצורות צובעים בצבעי גואש ואפשר כמובן להדביק עליהם כל דבר. קושרים בחוטים ויוצרים מובייל. לחילופין ניתן להצמיד למחזיק מפתחות תוצרת עצמית.
בישול ואפיה:
כל התנסות עם חומרים והתרחשותו של תהליך, המביא תוצאות מוחשיות ומלהיבות בסופו ממריצים את הילדים וממלאים אותם בחדוות יצירה. בנוסף, קיים ערך מוסף ולא מבוטל: פיתוח המוטוריקה העדינה ופיתוח חוש אסתטי אשר מהווים יתרונות עצומים. אלה משולבים באופן טבעי בפעילויות של בישול. ניתן להכין עם הילדים סלט או מרק ירקות (בין לבין ללמד אותם את שמות הירקות, הצבעים והצורות), להכין כדורי שוקולד, עוגיות יבשות או סתם עוגה בחושה. לאפות איתם חלות/ לחמניות, להכין פיצה ועוד.
לסיכום, החורף הוא הזדמנות טובה לגבש את המשפחה סביב עשייה ביתית מהנה. התחילו לפעול, להפעיל ותהיו מופתעים מן התוצאות ומן ההוואי!
